Wednesday, October 26, 2016

Ideas for scholarly projects

1. Collecting quotations of earlier paytanim in piyyutim of later paytanim.

2. Research into prayers surrounding the Priestly Blessing. Today's Ashkenazic machzorim have the prayer about the dream, from the Babylonian Talmud, and the one about the 22-letter divine name, (ostensibly?) from Sha‘aré Tziyyon of the 17th-century Kabbalist Nathan Nete Hanover. Were there other such prayers, and are there many different versions of these prayers? (Certainly there's the fact that 19th-century editors, uncomfortable with Kabbalah and divine names, removed the name from the second prayer, even though the name is the whole point of the prayer.)

3. A study of the Biblical verses that are presented before the various poems in Ashkenazic Selichoth rites. The selection of verses are inconsistent even for the same poems among the different Ashkenazic rites. Where do the verses come from -- do any of them come from the authors of the poems? Has anyone gone through the verses to determine the relevance of each one to the poem that follows? (Probably not a project for me; I'm not so interested in Selichoth.)

Sunday, October 16, 2016

Songs for Sukkoth

In response to popular demand, I am posting the text of these zemiroth for the upcoming holiday. חג שמח!

אסדר תושבחתא (שיר על האושפיזין), מאת ר' דויד בר חסין

אֲסַדַּר תֻּשְׁבַּחְתָּא / בְּמִלִּין וְרַחְשִׁין
לִיקָר אֲבָהָתָא / אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / אִילָנִין תַּקִּיפִין
קָיְמִין דְּעָלְמָא / אֲחִידֵי שַׁיְפִין
וּמָארֵי דְגַדְפִין / עֲלַ֫נָא מְכַסִּין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / נְזַמֵּן לְהוֹן הַשְׁתָּא
יֵעְלוּן יִתְּבוּן יֵיכְלוּן / נַהְמָא דְאוֹרָיְתָא
בְּהָדֵין מְטַלַּלְתָּא / יִתְאַמְרוּן חִדּוּשִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / יוֹמִין שַׁבְעָא נִינְהוּ
מַגְּנָא וּמַצְּלָא / תְּהִי זְכוּתַ֫יְהוּ
בְּאַכְסַנְיָא כֻּלְּהוּ / יְהוֹן מִתְכַּנְּשִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / דְּרוֹעָא יַמִּינָא
רַב חִסְדָּ"א רַב חִנָּ"א / אַבְרָהָם אֲבוּנָא
מָארֵהּ דְּרֻחְצָנָא / וּבְדִק בְּנִסִּין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / וְתַמָּן נְיָחָא
לְיִצְחָק דְּאִיעֲקַד / עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא
וֶאֱלָהּ כָּל־רוּחָא / רַחְמוֹי נְפִישִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / דֵּן הֲדַר יִתְקְרֵי
יַעֲקֹב שְׁלִימָא / אֲחִיד בִּתְרֵין סִטְרֵי
אִתְגַּבַּר עַל גַּבְרֵי / וְעִירִין קַדִּישִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / בַּר עַמְרָם לֵוָיָא
מֹשֶׁה רִבֹּונַ֫נָא / רֵישׁ כָּל־נְבִיאַיָּא
הוּא מְהֵימְנָא רַעְיָא / אוֹרָיְתָא לַן אַחְסִן

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / אַהֲרֹן כָּהֲנָא
בְּמַדְבְּרָא הֲוָה / בִּזְכוּתֵיהּ עֲנָנָא
וַעֲלֵי חוֹבַ֫נָא / קֻרְבָּנוֹי מְרַצִּין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / חַסִּידָא פְרִישָׁא
יוֹסֵף צַדִּיק, נָטֵר / קְיָמָא קַדִּישָׁא
כַּד עֲרַק טָשׁ טִישָׁה / וְאַנַּח לְבוּשִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / זַכָּאָה אַחְסַנְתֵּהּ
דְּדָוִד מְשִׁיחָא / בַּת־שֶׁבַע אִנְתְּתֵהּ
עַל־כֻּרְסֵי מַלְכוּתֵהּ / יִתֵּב וְלֵית אַוְשִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / קֳדָם רִבּוֹן עָלְמִין
יְקוּמוּן לָקֳבֵל / רֵישֵׁי שַׁבְעִין אֻמִּין
יָתַן יִטַּר יַטְמִין / מִכָּל־עַקְתִין בִּישִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / נַעְטֵר מוֹתְבֵיהוֹן
כָּל־יוֹמָא בְרֵישָׁא / אָתֵי חַד מִנְּהוֹן
וּלְעֵ֫לָּא מִכֻּלְּהוֹן / רֵישָׁא דְכָל־רֵישִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / רַב הַמְנוּנָא סָבָא
כַּד עָיֵל לְגַוַּהּ / אָמַר מִלָּה טָבָא
עוּלוּ לְאוֹתָבָא / אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / וְגֻבְרִין גִּבָּרִין
זַכַּאי חֻלְקַ֫נָא / דְּעַ֫לוּ לְאַתְרִין
עֲלַן יְהוֹן שְׁרִין / בִּרְכָן דִּי נְפִישִׁין


זרע חכמים, מאת ר' ישועה

זֶ֫רַע חֲכָמִים / אָבוֹת הַתְּמִימִים
בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים

יַ֫֯חַד שִׂמְחוּ / וְגִילוּ צַדִּיקִים
בְּמוֹעֲדֵי צוּרְכֶם / וּמִשְׁפָּטִים וְחֻקִּים
עֲרֵבִים מִדְּבַשׁ / וּמִנֹּ֫פֶת מְתוּקִים
וְאֵל שׁוֹכֵן שְׁחָקִים / יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים
בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים

שְׁ֯בוּעַת בְּרִיתוֹ / יִזְכֹּר לֶאֱמוּנַי
וְיִבְנֶה בֵיתוֹ / וְיַאְדִּיר דּוּכָנַי
וְאָז בְּתוֹרָתוֹ / יֶהְגּוּ כָּל־הֲמוֹנַי
וְיִשְׁמְעוּ עֲגוּמִים / דִּבְרֵי נִחוּמִים
בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים

וְ֯אֵל שׁוֹכֵן שִׁבְעָה / צִוָּה לַעֲמוּסִים
לָחֹג לְפָנָיו / שְׂמֵחִים וְשָׂשִׂים
בְּלוּלָב וַעֲרָבָה / וּפְרִי עֵץ הָדָר וַהֲדַסִּים
וְאָז יִהְיוּ שְׁלוֹמִים / לָהֶם כִּימֵי יָמִים
בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים

עַ֯ם יהוה וְחֶבְלוֹ / קְרוּאִים סְגֻלָּה
שִׂמְחוּ כִּי לוֹ / מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה
וְאֶל תּוֹךְ הֵיכָלוֹ / יָשִׁיב הֲמֻלָּה
וְיָעִיר כָּל־רְדוּמִים / בַּעֲבוֹדָתוֹ קְרוּאִים
בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים

הִ֯פְלִיא עֵצוֹת / יְקַבֵּץ הֲמוֹנְכֶם
וְיָשִׁיב נְפוּצוֹת / אֶל־תּוֹךְ מְעוֹנְכֶם
וְגוֹדֵר פְּרָצוֹת / יָחִישׁ בִּימֵיכֶם
תְּשׁוּעַת רַחֲמִים / תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים
בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים

Saturday, October 15, 2016

Garden Leisure on the Sabbath

Today I was looking at the sugya in b. Sukka 37a, which becomes the halakha in the Shulchan `Arukh Orach Chayyim 336:10:

הדס מחובר, מותר להריח בו; אבל אתרוג ותפוח וכל דבר הראוי לאכילה, אסור להריח בו במחובר שמא יקוץ אותו לאכלו.

The Sha‘aré Teshuva writes:

אבל אתרוג כו'. עיין מ"ש אא"ז בבכור שור בשבת דף ע"ג שרש"י בסוכה דף ל"ז כת' דהאוכלו במחובר אין לך תולש גדול מזה ולכן יש למחות ביד הטועים והולכים לגנות בשבת וי"ט וקוטפים פירות מן המחובר ואוכלים וראוי למנות אנשים ע"ז עד שישתקע הדבר כו' וע"ש דמייתי מעירובין דף ק' דתלישה ברגל הוי תלישה וע' בהר הכרמל סימן ט' וע' בספר מטה יהודה הביאו במח"ב דברים הצריך ליזהר היושבים בגנים בשבת שלא יטלו ידיהם בשבת אפילו בפרדס חבירו גם לא ישליך זרעים במקום ירידת גשמים שסופם להצמיח גם לענין טלטול בכל הגן ולהוציא מן הבתים לגן צריך ליזהר שיש כמה מציאות לאיסור וצריך לשאול פי חכם באיזה מציאות מותר, (ועיין לקמן סימן שנ"ח בט"ז ס"ק ה' שכתב מה"ט ראוי שלא לאכול בגנה בשבת כו' והביאו בה"ט שם), גם הקושרים חבלים באילן ומושיבים קטנים בהולכה והובאה עושים כמה איסורים וצריך למחות בידם ע"ש וע' בשו"ת נ"ב מ"ת סימן ל"ח בביאור דברי הרמב"ם במשקה מים לזרעים ע"ש:

Translation of the bolded portion: And see in the book Matté Yehuda, who cites this law in MH"B [?], matters that one needs to warn the people that sit in gardens on the Sabbath, that they shouldn't wash their hands on the Sabbath even in their neighbor's orchard; and they should not throw seeds in a place where the rain falls, for they will ultimately sprout; and regarding carrying in the garden, and carrying from the houses to the garden, there are various situations where it is prohibited, and one must ask a rabbi in what situation it is permitted....

This could actually be pretty interesting material for a study on the history of leisure activities on the Sabbath, specifically visiting gardens/parks. If there are rabbis giving specific halakhic advice to "people that sit in gardens on the Sabbath", this means that this must have been a practice. What other sources do we have?

Monday, August 22, 2016

Proprietors of Artscroll give money for a "real" sefer

I went to the Glueck Beth Midrash at YU today, and was looking for a copy of Tractate Rosh Ha-shana in the Talmud Yerushalmi. The only one that was on the shelf was the one with the commentary of R' Chaim Kanievsky. I have seen this edition on shelves, but don't think I have ever looked inside. I opened up to the front pages, and found the following dedication page:




לישרים נאוה תהילה
שלום רב לאוהבי תורתך
התודה והברכה התהילה והתפארת
לכבוד ידידינו היקרים והישרים,
הרבנים הגאונים, מגדולי מפיצי התורה בדורינו,
הרב נתן שערמאן שליט"א
והרב יעקב מאיר זלוטוביץ שליט"א
שנדבו בשמחה הוצאות הספר

That is, R' Nosson Scherman and R' Meir Zlotowitz, the proprietors of ArtScroll, gave the money to fund this book. The dedication goes on to list the various people in whose memory Scherman and Zlotowitz are dedicating the book. So, although they have devoted the last several decades to publishing ArtScroll books, they have financed the publication of this book. And who published this book? It is self-published! The title page says only the city and the year: בני ברק, תשס"א.

  Do Rabbis Scherman and Zlotowitz think that only a book like this is a "real sefer", as opposed to an ArtScroll book, and thus that funding it is a way to do something truly relevant with their lives? Now, who distributes the sefer? Apparently Rav Chaim Kanievsky, bikhvodo u-ve'atmzo, at his own home address (and one other distributor):  


את הספר אפשר להשיג ע"פ הכתובת:

הרב קניבסקי
רשב"ם 32

ברוורמן
רב סעדי' גאון 11 בני ברק

So a man who is considered one of the greatest rabbis in the Israeli Lita'i world is self-publishing and self-distributing his works, and the proprietors of ArtScroll are funding the project.

Thursday, May 19, 2016

Machol as name of Instrument

For posterity:

 Gabriel Wasserman On another topic: Do you know anything about the בתוף ומחול thing?

Fred MacDowell You mean to define them? No clue what you mean.

Gabriel Wasserman The Iyyun Tefillo, in the 19th or 20th century -- Reb Arye Leib Gordon of Jerusalem -- insists that מחול can't mean "dance", but must be some kind of musical instrument, and he insists that the Targum חנגין is a musical instrument. (But I'm pretty sure that that's the usual Targumic Aramaic word for "dance".)

Fred MacDowell Interesting. Should I look or is that it?

Fred MacDowell http://books.google.com/books?id=OIYpAAAAYAAJ...
Haschiloah

Gabriel Wasserman And that makes its way, interestingly, into the Siddur Meforash of Weingarten, which I davvened out of from ages 13 to 17 or so, and learned tons from. But what's interested is that Weingarten presents it as a complete דבר פשוט. Until today, I assumed that it must be in Rashi, possibly even Chazal! Do you have an ArtScroll siddur? How do they translate it? Oh, let me look at your Haschiloah link; I assumed it would be about the maskil and the Gaon, but it's about musical instruments.

Fred MacDowell Artscroll, drum and dance.

Gabriel Wasserman Oh. Interesting! We should check some other translations of the siddur.

Fred MacDowell Especially old ones, English, French, Dutch, Italian, Spanish. See what the goyim say too.

Gabriel Wasserman Goyim say dance; I checked that earlier today.http://www.biblestudytools.com/psalms/150-4-compare.html Interesting that in the old ones, they use "choir" for _dance_. (As in Greek _khoros_.) In Wycliffe, it's spelled "quire".

Fred MacDowell Ben Yehuda milon also. Sounds like one of those clever chiddushim type things. What do the Syriacs and the Old Slavonics say?

Gabriel Wasserman Yes, but fascinating that it made its way -- as a דבר פשוט -- into Weingarten. I assume the old ones all say "dance", though we could check. What I'm more curious about is how far this clever chiddush spread.

Fred MacDowell Yeah, worth checking.

Gabriel Wasserman Weingarten says: ומחול -- אולי הוא כלי השיר "מחלת" הנזכר בתהלים (פח:א). ובמשנה (ביכורים פ"ג מ"ג) נקרא "חליל". אך אין פירושו כאן בריקוד (עיין בתרגום כאן ובתרגום מ"א א, מ; ובפירוש עיון תפילה).

Fred MacDowell I just saw someone in the 19th century write "a small flute or a dance"

Gabriel Wasserman Who, a yit or a notzri?

Fred MacDowell Notzri. Jeremy Montagu's Musical instruments of the Bible seems to say that there is an argument to be made for instrument in Psalms, while dance elsewhere. I bet it was a 19th century scholarly thing that may or may not have been "borrowed" by R Aryeh Leib.

Gabriel Wasserman Fascinating. And then by Weingarten, in late 20th-century chareidi Israel. There's haskala-type stuff all around the Iyyun Tefillo, IIRC. He talks about the Hyksos when commenting on the Haggodo Shel Pesach.

Fred MacDowell Yeah, in the 19th century they were all over machol as an instrument: https://www.google.com/search?tbm=bks&hl=en...

Gabriel Wasserman Etz Yoisef has it, too: ומחול. הוא חליל והוא נבוב וחלול. If any have illustrations, we could make this into a great post. Did you try "mahol", too?

Fred MacDowell The question seems to center around the idea that it means both, the instrument assuming the name of a dance, or even the opposite. No, I have not even begun to research, as John Paul Jones would say.

Gabriel Wasserman But you have! Anyway, Who was this Etz Yoisef guy? I once asked Prof. Hananel Mak:

בקרב לומדי מדרשי האגדה, סידור התפילה, ו"עין יעקב", ידועים פירושיו של חנוך זונדל, שקראם "עץ יוסף" ו"ענף יוסף". ברם, לא מצאתי אף אחד שידע פרטים על חיי האיש הזה. מסתמא הוא חי במאה הי"ט, אבל איפה? בליטא? מי היו רבותיו? מתי בדיוק הוא חי? האם כתב ספרים אחרים חוץ מן הפירושים "עץ יוסף" וענף יוסף?

(Wow, that email was about 4.5 years ago. I would have guessed *maybe* two years ago.)

He responded:

[...]

לצערי אינני יכול להוסיף הרבה על דבריך. כנראה היה האיש צנוע וכמעט שלא דבר על
עצמו וגם אחרים אינם מזכירים אותו בפרטים. אביו של ר' חנוך נקרא בשם יוסף ועל
שמו קרא הבן את ספריו הוא כתב גם חיבור בשם יד יוסף שהנו פירוש על מדרש איכה
וכן על "סדר עולם". ר' חנוך חי בביאליסטוק שבצפון מזרח פולין, סמוך לליטא
(שהיתה מאוחדת באותם ימים עם פולין) וברור שניכרת בכתביו השפעה ליטאית אבל יש
שם גם הרבה מאוד קבלה. הוא חי בסוף המאה השמונה עשרה ובתחילת התשע עשרה. כתב
גם מבוא נרחב לסידור התפילה בשם "בשמים ראש". בלי ספק ניתן וראוי למצוא חומר
נוסף על האיש, אולי ימצא משהו בספר הזיכרון לקהילת ביאליסטוק
[...]

Well, there you go. Next step is the Memorbuch of the Bialistok community.

Fred MacDowell Adam Clarke. Love him. 1833. "It never means dance." http://books.google.com/books?id=Q2pCAQAAIAAJ...

Gabriel Wasserman "Never means dance" sounds like Weingarten. אך אין פירושו כאן בריקוד But at least Weingarten qualifies it by saying "here". Hey, this is retroactively a parasha-post for last week; after all, we had: ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחולות. I realized that only now.

Gabriel Wasserman What does Malbim have?

Fred MacDowell Have to wait and see.

Gabriel Wasserman And, on Exodus 15:20, what have Hirsch, Mecklenberg, the Netziv, Shadal, Reggio... This could definitely be a post.

Fred MacDowell Yup.

Monday, April 13, 2015

A single letter (and abbreviation sign)

Sometimes a single letter in a book has a story behind it.

Here is a passage from the seder vayyosha‘ of Meshullam bar Qalonymos, as it is printed in the 1832 Rödelheim Maḥzor (and followed in subsequent printings), for the seventh or eighth day of Pesaḥ:



As you can see, in the middle of the third line there is a little cursive letter ḥeth, with an abbreviation sign, indicating that the cantor (חזן) should begin reading here out loud.

If one examines the other sections of this composition, one will see that this printing does not have any explicit indication of where the cantor should begin. Rather, there is a long paragraph, and then a short paragraph, leading into the large letters indicating the first words of the next verse of the Song of the Sea. Presumably, the cantor is expected to begin out loud at the beginning of each short paragraph.

However, in this section, if the cantor begins at the beginning of the short paragraph, the following situation is likely to occur:

The people mumble the entire long paragraph, and the beginning of the short paragraph, but not the quote from the next verse, because they'll want to say the quote together with the cantor. Thus, they will say: נרדם ואבד שאון בוגדיך / ובני חסידיך: "The multitudes of those that betray Thee slumber and perish, / and [also] the children of Thy pious people." That is, both the Egyptians and the Israelites perish!

(The poem is meant to be understood thus: נרדם ואבד שאון בוגדיך. ובני חסידיך נחית בחסדך: "The multitudes of those that betray Thee slumber and perish. [But] Thou hast led, with Thy mercy, the children of Thy pious people.)

This situation bothered R' Ḥayyim Mordecai Margolies, in the late 18th century, so he wrote, in his famous commentary Sha‘aré Teshuva on Shulḥan ‘Arukh Oraḥ Ḥayyim §490:

ויש ליזהר בפייט השירה באחרון של פסח בחרוז נרדם ואבד כו' רגילין ההמון להפסיק בתיבת חסידך ולהמתין בתיבת נחית בחסדך עד שיגמור החזן כמנהגם בשאר החרוזים ומשנה הוא כי כאן צריך לו' בדבור אחד כל החרוז דהיינו גם תיבות נחית בחסדך המקושר למעלה אל ובני זרע חסידיך כמובן:

One should be careful, in the piyyut of the Song of the Sea on the last day of Pesaḥ, in the stanza beginning "nirdam ve-’avad". For the masses are accustomed to stop after the word ḥasidekha, and wait until the cantor finishes, as they do in the other sections. But this is a mistake, for here one needs to say the whole sentence together, that is, one must include the words "Thou hast led with Thy mercy" [from the next verse of the Song of the Sea], which refers to the previous words, "the children of Thy pious people", of course.

R' Wolf Heidenheim, the editor of the Rödelheim Maḥzor, seems to have decided to solve this problem in an aggressive way: He indicated that the cantor should pick up several lines before the end, already at the words שדי המשלם לשונאיו. This way, the people will see the indication ח' before those words, and stop there, and expect the cantor to pick up there; so nobody will stop after the words נרדם ואבד. And thus, Heidenheim marks the cantor's beginning in this section of the composition, alone out of all the twenty sections (and it is in a different place from the implied place for the cantor's beginning in all the other sections).

A single letter. A story.

Monday, July 26, 2010

Medieval Tu Be-Av Poem

Perhaps it's a bit late, since Tu Be-Av is now over, but it's still worth my while to post this.

Here's a poem for Tu Be'Av by Avraham ben Khalfun, published by Israel Davidson in an article in ציונים : קובץ לזכרונו של י. נ. שמחוני ז''ל (Berlin, 1928-1929). Davidson says that this poet is "not earlier than the Spanish period" (i.e. no earlier than 950), and "not later than 1473". Maybe Egypt, maybe Yemen, maybe elsewhere. Clearly in an Islamic region.

I don't quite understand the context for the poem -- it's clearly not a Yotzer, Qerova, Ma'ariv, or any of the major genres which are inserted into berakhoth. Perhaps it is a table-song? Or a secular poem? I don't know....

The poem lists all the various events which the Gemara (Bavli, end of Ta`anith) says took place on the Fifteenth of Av.

הִתְבַּשְּׂרוּ בְנֵי עֶלְיוֹן כִּי נִיחַם יְיָ צִיּוֹן

אַזְכִּיר חֲסָדֶיךָ מַלְכִּי לְנֶגֶד כָּל נִבְרָאֶיךָ
וּדְבַר גְּבוּרוֹת יְחַו חִכִּי אֲשֶׁר פְּעַלְתֶּם לִירֵאֶיךָ
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב כִּי נִמְלְצוּ לְחִכִּי פְלָאֶיךָ
וְאֶכְתְּבֵימוֹ עַל גִּלָּיוֹן וְאָשִׁיר בָּם עֲלֵי הִגָּיוֹן

הִתְבַּשְּׂרוּ בְנֵי עֶלְיוֹן כִּי נִיחַם יְיָ צִיּוֹן

בְּיוֹם זֶה נֶעְצַר מִקֶּדֶם נֶגֶף מִמֵּיתֵי מִדְבָּר
וּבִנְיָמִין צָעִיר רוֹדֵם לְשִׁבְטֵי יָהּ בּוֹ הִתְחַבָּר
וְרָצָה בָהֶם צוּר פּוֹדָם אַחֲרֵי בָמוֹ הִתְעַבָּר
כִּי טִיהֲרוּ לֵבָב וְרַעְיוֹן וְרָחֲצוּ כַפָּם בְּנִקָּיוֹן

הִתְבַּשְּׂרוּ בְנֵי עֶלְיוֹן כִּי נִיחַם יְיָ צִיּוֹן

רוֹן פָּצְחוּ שְׁבָטִים בְּיוֹם זֶה וְיֶשַׁע וְעוֹז הִתְאַזָּרוּ
כִּי בוֹ לָבוֹא זֶה בָזֶה וּלְהִתְחַבֵּר הֻותָּרוּ
וַהֲרוּגִים בְּיַד צָר נִבְזֶה בְּבֵית-תֵּר הַיּוֹם נִקְבָּרוּ
כִּי לֹא יַעֲשֶׂה כִּלָּיוֹן צוּר וְיָחוֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן

הִתְבַּשְּׂרוּ בְנֵי עֶלְיוֹן כִּי נִיחַם יְיָ צִיּוֹן

הַיּוֹם בִּיטֵּל בֶּן אֵלָה שׁוֹמְרֵי אוֹרַח תַּהֲלוּכָה
שָׂם יְרָבְעָם עַל מְסִלָּה לְהַשְׁמִיד חַג מֵעִיר בְּרוּכָה
וּבוֹ פָסְקוּ שָׂרֵי סְגוּלָּה לִכְרוֹת עֵצִים לְמַעֲרָכָה
כִּי מָצְאוּ בַשֶּׁמֶשׁ רִפְיוֹן וְחֻומָּהּ נִסְתַּר בְּתוֹךְ חֶבְיוֹן

הִתְבַּשְּׂרוּ בְנֵי עֶלְיוֹן כִּי נִיחַם יְיָ צִיּוֹן

מָתַי יְחֻודַּשׁ הוֹד בּוֹלֶה לְבֵן בַּגּוֹלָה זָנוּחַ
וּמָתַי יְנוּחַם לֵב חוֹלֶה וּמֵעוֹל אוֹיְבַי אָנוּחַ
מְהֵרָה מְשִׁיחִי יִגָּלֶה וְנָחָה עָלָיו הָרוּחַ
וְיִקְרָא לַאֲסִירַי פִּדְיוֹן קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן