Medieval Tu Be-Av Poem

Perhaps it's a bit late, since Tu Be-Av is now over, but it's still worth my while to post this.

Here's a poem for Tu Be'Av by Avraham ben Khalfun, published by Israel Davidson in an article in ציונים : קובץ לזכרונו של י. נ. שמחוני ז''ל (Berlin, 1928-1929). Davidson says that this poet is "not earlier than the Spanish period" (i.e. no earlier than 950), and "not later than 1473". Maybe Egypt, maybe Yemen, maybe elsewhere. Clearly in an Islamic region.

I don't quite understand the context for the poem -- it's clearly not a Yotzer, Qerova, Ma'ariv, or any of the major genres which are inserted into berakhoth. Perhaps it is a table-song? Or a secular poem? I don't know....

The poem lists all the various events which the Gemara (Bavli, end of Ta`anith) says took place on the Fifteenth of Av.

הִתְבַּשְּׂרוּ בְנֵי עֶלְיוֹן כִּי נִיחַם יְיָ צִיּוֹן

אַזְכִּיר חֲסָדֶיךָ מַלְכִּי לְנֶגֶד כָּל נִבְרָאֶיךָ
וּדְבַר גְּבוּרוֹת יְחַו חִכִּי אֲשֶׁר פְּעַלְתֶּם לִירֵאֶיךָ
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב כִּי נִמְלְצוּ לְחִכִּי פְלָאֶיךָ
וְאֶכְתְּבֵימוֹ עַל גִּלָּיוֹן וְאָשִׁיר בָּם עֲלֵי הִגָּיוֹן

הִתְבַּשְּׂרוּ בְנֵי עֶלְיוֹן כִּי נִיחַם יְיָ צִיּוֹן

בְּיוֹם זֶה נֶעְצַר מִקֶּדֶם נֶגֶף מִמֵּיתֵי מִדְבָּר
וּבִנְיָמִין צָעִיר רוֹדֵם לְשִׁבְטֵי יָהּ בּוֹ הִתְחַבָּר
וְרָצָה בָהֶם צוּר פּוֹדָם אַחֲרֵי בָמוֹ הִתְעַבָּר
כִּי טִיהֲרוּ לֵבָב וְרַעְיוֹן וְרָחֲצוּ כַפָּם בְּנִקָּיוֹן

הִתְבַּשְּׂרוּ בְנֵי עֶלְיוֹן כִּי נִיחַם יְיָ צִיּוֹן

רוֹן פָּצְחוּ שְׁבָטִים בְּיוֹם זֶה וְיֶשַׁע וְעוֹז הִתְאַזָּרוּ
כִּי בוֹ לָבוֹא זֶה בָזֶה וּלְהִתְחַבֵּר הֻותָּרוּ
וַהֲרוּגִים בְּיַד צָר נִבְזֶה בְּבֵית-תֵּר הַיּוֹם נִקְבָּרוּ
כִּי לֹא יַעֲשֶׂה כִּלָּיוֹן צוּר וְיָחוֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן

הִתְבַּשְּׂרוּ בְנֵי עֶלְיוֹן כִּי נִיחַם יְיָ צִיּוֹן

הַיּוֹם בִּיטֵּל בֶּן אֵלָה שׁוֹמְרֵי אוֹרַח תַּהֲלוּכָה
שָׂם יְרָבְעָם עַל מְסִלָּה לְהַשְׁמִיד חַג מֵעִיר בְּרוּכָה
וּבוֹ פָסְקוּ שָׂרֵי סְגוּלָּה לִכְרוֹת עֵצִים לְמַעֲרָכָה
כִּי מָצְאוּ בַשֶּׁמֶשׁ רִפְיוֹן וְחֻומָּהּ נִסְתַּר בְּתוֹךְ חֶבְיוֹן

הִתְבַּשְּׂרוּ בְנֵי עֶלְיוֹן כִּי נִיחַם יְיָ צִיּוֹן

מָתַי יְחֻודַּשׁ הוֹד בּוֹלֶה לְבֵן בַּגּוֹלָה זָנוּחַ
וּמָתַי יְנוּחַם לֵב חוֹלֶה וּמֵעוֹל אוֹיְבַי אָנוּחַ
מְהֵרָה מְשִׁיחִי יִגָּלֶה וְנָחָה עָלָיו הָרוּחַ
וְיִקְרָא לַאֲסִירַי פִּדְיוֹן קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן