Ideas for scholarly projects

1. Collecting quotations of earlier paytanim in piyyutim of later paytanim.

2. Research into prayers surrounding the Priestly Blessing. Today's Ashkenazic machzorim have the prayer about the dream, from the Babylonian Talmud, and the one about the 22-letter divine name, (ostensibly?) from Sha‘aré Tziyyon of the 17th-century Kabbalist Nathan Nete Hanover. Were there other such prayers, and are there many different versions of these prayers? (Certainly there's the fact that 19th-century editors, uncomfortable with Kabbalah and divine names, removed the name from the second prayer, even though the name is the whole point of the prayer.)

3. A study of the Biblical verses that are presented before the various poems in Ashkenazic Selichoth rites. The selection of verses are inconsistent even for the same poems among the different Ashkenazic rites. Where do the verses come from -- do any of them come from the authors of the poems? Has anyone gone through the verses to determine the relevance of each one to the poem that follows? (Probably not a project for me; I'm not so interested in Selichoth.)

Songs for Sukkoth

In response to popular demand, I am posting the text of these zemiroth for the upcoming holiday. חג שמח!

אסדר תושבחתא (שיר על האושפיזין), מאת ר' דויד בר חסין

אֲסַדַּר תֻּשְׁבַּחְתָּא / בְּמִלִּין וְרַחְשִׁין
לִיקָר אֲבָהָתָא / אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / אִילָנִין תַּקִּיפִין
קָיְמִין דְּעָלְמָא / אֲחִידֵי שַׁיְפִין
וּמָארֵי דְגַדְפִין / עֲלַ֫נָא מְכַסִּין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / נְזַמֵּן לְהוֹן הַשְׁתָּא
יֵעְלוּן יִתְּבוּן יֵיכְלוּן / נַהְמָא דְאוֹרָיְתָא
בְּהָדֵין מְטַלַּלְתָּא / יִתְאַמְרוּן חִדּוּשִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / יוֹמִין שַׁבְעָא נִינְהוּ
מַגְּנָא וּמַצְּלָא / תְּהִי זְכוּתַ֫יְהוּ
בְּאַכְסַנְיָא כֻּלְּהוּ / יְהוֹן מִתְכַּנְּשִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / דְּרוֹעָא יַמִּינָא
רַב חִסְדָּ"א רַב חִנָּ"א / אַבְרָהָם אֲבוּנָא
מָארֵהּ דְּרֻחְצָנָא / וּבְדִק בְּנִסִּין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / וְתַמָּן נְיָחָא
לְיִצְחָק דְּאִיעֲקַד / עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא
וֶאֱלָהּ כָּל־רוּחָא / רַחְמוֹי נְפִישִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / דֵּן הֲדַר יִתְקְרֵי
יַעֲקֹב שְׁלִימָא / אֲחִיד בִּתְרֵין סִטְרֵי
אִתְגַּבַּר עַל גַּבְרֵי / וְעִירִין קַדִּישִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / בַּר עַמְרָם לֵוָיָא
מֹשֶׁה רִבֹּונַ֫נָא / רֵישׁ כָּל־נְבִיאַיָּא
הוּא מְהֵימְנָא רַעְיָא / אוֹרָיְתָא לַן אַחְסִן

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / אַהֲרֹן כָּהֲנָא
בְּמַדְבְּרָא הֲוָה / בִּזְכוּתֵיהּ עֲנָנָא
וַעֲלֵי חוֹבַ֫נָא / קֻרְבָּנוֹי מְרַצִּין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / חַסִּידָא פְרִישָׁא
יוֹסֵף צַדִּיק, נָטֵר / קְיָמָא קַדִּישָׁא
כַּד עֲרַק טָשׁ טִישָׁה / וְאַנַּח לְבוּשִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / זַכָּאָה אַחְסַנְתֵּהּ
דְּדָוִד מְשִׁיחָא / בַּת־שֶׁבַע אִנְתְּתֵהּ
עַל־כֻּרְסֵי מַלְכוּתֵהּ / יִתֵּב וְלֵית אַוְשִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / קֳדָם רִבּוֹן עָלְמִין
יְקוּמוּן לָקֳבֵל / רֵישֵׁי שַׁבְעִין אֻמִּין
יָתַן יִטַּר יַטְמִין / מִכָּל־עַקְתִין בִּישִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / נַעְטֵר מוֹתְבֵיהוֹן
כָּל־יוֹמָא בְרֵישָׁא / אָתֵי חַד מִנְּהוֹן
וּלְעֵ֫לָּא מִכֻּלְּהוֹן / רֵישָׁא דְכָל־רֵישִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / רַב הַמְנוּנָא סָבָא
כַּד עָיֵל לְגַוַּהּ / אָמַר מִלָּה טָבָא
עוּלוּ לְאוֹתָבָא / אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / וְגֻבְרִין גִּבָּרִין
זַכַּאי חֻלְקַ֫נָא / דְּעַ֫לוּ לְאַתְרִין
עֲלַן יְהוֹן שְׁרִין / בִּרְכָן דִּי נְפִישִׁין

זרע חכמים, מאת ר' ישועה

זֶ֫רַע חֲכָמִים / אָבוֹת הַתְּמִימִים

בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים

יַ֫֯חַד שִׂמְחוּ / וְגִילוּ צַדִּיקִים

בְּמוֹעֲדֵי צוּרְכֶם / וּמִשְׁפָּטִים וְחֻקִּים

עֲרֵבִים מִדְּבַשׁ / וּמִנֹּ֫פֶת מְתוּקִים

וְאֵל שׁוֹכֵן שְׁחָקִים / יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים

בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים

שְׁ֯בוּעַת בְּרִיתוֹ / יִזְכֹּר לֶאֱמוּנַי

וְיִבְנֶה בֵיתוֹ / וְיַאְדִּיר דּוּכָנַי

וְאָז בְּתוֹרָתוֹ / יֶהְגּוּ כָּל־הֲמוֹנַי

וְיִשְׁמְעוּ עֲגוּמִים / דִּבְרֵי נִחוּמִים

בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים

וְ֯אֵל שׁוֹכֵן שִׁבְעָה / צִוָּה לַעֲמוּסִים

לָחֹג לְפָנָיו / שְׂמֵחִים וְשָׂשִׂים

בְּלוּלָב וַעֲרָבָה / וּפְרִי עֵץ הָדָר וַהֲדַסִּים

וְאָז יִהְיוּ שְׁלוֹמִים / לָהֶם כִּימֵי יָמִים

בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים

עַ֯ם יהוה וְחֶבְלוֹ / קְרוּאִים סְגֻלָּה

שִׂמְחוּ כִּי לוֹ / מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה

וְאֶל תּוֹךְ הֵיכָלוֹ / יָשִׁיב הֲמֻלָּה

וְיָעִיר כָּל־רְדוּמִים / בַּעֲבוֹדָתוֹ קְרוּאִים

בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים

הִ֯פְלִיא עֵצוֹת / יְקַבֵּץ הֲמוֹנְכֶם

וְיָשִׁיב נְפוּצוֹת / אֶל־תּוֹךְ מְעוֹנְכֶם

וְגוֹדֵר פְּרָצוֹת / יָחִישׁ בִּימֵיכֶם

תְּשׁוּעַת רַחֲמִים / תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים

בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים

Garden Leisure on the Sabbath

Today I was looking at the sugya in b. Sukka 37a, which becomes the halakha in the Shulchan `Arukh Orach Chayyim 336:10:

הדס מחובר, מותר להריח בו; אבל אתרוג ותפוח וכל דבר הראוי לאכילה, אסור להריח בו במחובר שמא יקוץ אותו לאכלו.

The Sha‘aré Teshuva writes:

אבל אתרוג כו'. עיין מ"ש אא"ז בבכור שור בשבת דף ע"ג שרש"י בסוכה דף ל"ז כת' דהאוכלו במחובר אין לך תולש גדול מזה ולכן יש למחות ביד הטועים והולכים לגנות בשבת וי"ט וקוטפים פירות מן המחובר ואוכלים וראוי למנות אנשים ע"ז עד שישתקע הדבר כו' וע"ש דמייתי מעירובין דף ק' דתלישה ברגל הוי תלישה וע' בהר הכרמל סימן ט' וע' בספר מטה יהודה הביאו במח"ב דברים הצריך ליזהר היושבים בגנים בשבת שלא יטלו ידיהם בשבת אפילו בפרדס חבירו גם לא ישליך זרעים במקום ירידת גשמים שסופם להצמיח גם לענין טלטול בכל הגן ולהוציא מן הבתים לגן צריך ליזהר שיש כמה מציאות לאיסור וצריך לשאול פי חכם באיזה מציאות מותר, (ועיין לקמן סימן שנ"ח בט"ז ס"ק ה' שכתב מה"ט ראוי שלא לאכול בגנה בשבת כו' והביאו בה"ט שם), גם הקושרים חבלים באילן ומושיבים קטנים בהולכה והובאה עושים כמה איסורים וצריך למחות בידם ע"ש וע' בשו"ת נ"ב מ"ת סימן ל"ח בביאור דברי הרמב"ם במשקה מים לזרעים ע"ש:

Translation of the bolded portion: And see in the book Matté Yehuda, who cites this law in MH"B [?], matters that one needs to warn the people that sit in gardens on the Sabbath, that they shouldn't wash their hands on the Sabbath even in their neighbor's orchard; and they should not throw seeds in a place where the rain falls, for they will ultimately sprout; and regarding carrying in the garden, and carrying from the houses to the garden, there are various situations where it is prohibited, and one must ask a rabbi in what situation it is permitted....

This could actually be pretty interesting material for a study on the history of leisure activities on the Sabbath, specifically visiting gardens/parks. If there are rabbis giving specific halakhic advice to "people that sit in gardens on the Sabbath", this means that this must have been a practice. What other sources do we have?

Proprietors of Artscroll give money for a "real" sefer

I went to the Glueck Beth Midrash at YU today, and was looking for a copy of Tractate Rosh Ha-shana in the Talmud Yerushalmi. The only one that was on the shelf was the one with the commentary of R' Chaim Kanievsky. I have seen this edition on shelves, but don't think I have ever looked inside. I opened up to the front pages, and found the following dedication page:

לישרים נאוה תהילה

שלום רב לאוהבי תורתך

התודה והברכה התהילה והתפארת

לכבוד ידידינו היקרים והישרים,

הרבנים הגאונים, מגדולי מפיצי התורה בדורינו,

הרב נתן שערמאן שליט"א

והרב יעקב מאיר זלוטוביץ שליט"א

שנדבו בשמחה הוצאות הספר

That is, R' Nosson Scherman and R' Meir Zlotowitz, the proprietors of ArtScroll, gave the money to fund this book. The dedication goes on to list the various people in whose memory Scherman and Zlotowitz are dedicating the book. So, although they have devoted the last several decades to publishing ArtScroll books, they have financed the publication of this book. And who published this book? It is self-published! The title page says only the city and the year: בני ברק, תשס"א.

  Do Rabbis Scherman and Zlotowitz think that only a book like this is a "real sefer", as opposed to an ArtScroll book, and thus that funding it is a way to do something truly relevant with their lives? Now, who distributes the sefer? Apparently Rav Chaim Kanievsky, bikhvodo u-ve'atmzo, at his own home address (and one other distributor):  

את הספר אפשר להשיג ע"פ הכתובת:

הרב קניבסקי

רשב"ם 32

ברוורמן

רב סעדי' גאון 11 בני ברק

So a man who is considered one of the greatest rabbis in the Israeli Lita'i world is self-publishing and self-distributing his works, and the proprietors of ArtScroll are funding the project.

Machol as name of Instrument

For posterity:

 Gabriel Wasserman On another topic: Do you know anything about the בתוף ומחול thing?

Fred MacDowell You mean to define them? No clue what you mean.

Gabriel Wasserman The Iyyun Tefillo, in the 19th or 20th century -- Reb Arye Leib Gordon of Jerusalem -- insists that מחול can't mean "dance", but must be some kind of musical instrument, and he insists that the Targum חנגין is a musical instrument. (But I'm pretty sure that that's the usual Targumic Aramaic word for "dance".)

Fred MacDowell Interesting. Should I look or is that it?

Fred MacDowell http://books.google.com/books?id=OIYpAAAAYAAJ...
Haschiloah

Gabriel Wasserman And that makes its way, interestingly, into the Siddur Meforash of Weingarten, which I davvened out of from ages 13 to 17 or so, and learned tons from. But what's interested is that Weingarten presents it as a complete דבר פשוט. Until today, I assumed that it must be in Rashi, possibly even Chazal! Do you have an ArtScroll siddur? How do they translate it? Oh, let me look at your Haschiloah link; I assumed it would be about the maskil and the Gaon, but it's about musical instruments.

Fred MacDowell Artscroll, drum and dance.

Gabriel Wasserman Oh. Interesting! We should check some other translations of the siddur.

Fred MacDowell Especially old ones, English, French, Dutch, Italian, Spanish. See what the goyim say too.

Gabriel Wasserman Goyim say dance; I checked that earlier today.http://www.biblestudytools.com/psalms/150-4-compare.html Interesting that in the old ones, they use "choir" for _dance_. (As in Greek _khoros_.) In Wycliffe, it's spelled "quire".

Fred MacDowell Ben Yehuda milon also. Sounds like one of those clever chiddushim type things. What do the Syriacs and the Old Slavonics say?

Gabriel Wasserman Yes, but fascinating that it made its way -- as a דבר פשוט -- into Weingarten. I assume the old ones all say "dance", though we could check. What I'm more curious about is how far this clever chiddush spread.

Fred MacDowell Yeah, worth checking.

Gabriel Wasserman Weingarten says: ומחול -- אולי הוא כלי השיר "מחלת" הנזכר בתהלים (פח:א). ובמשנה (ביכורים פ"ג מ"ג) נקרא "חליל". אך אין פירושו כאן בריקוד (עיין בתרגום כאן ובתרגום מ"א א, מ; ובפירוש עיון תפילה).

Fred MacDowell I just saw someone in the 19th century write "a small flute or a dance"

Gabriel Wasserman Who, a yit or a notzri?

Fred MacDowell Notzri. Jeremy Montagu's Musical instruments of the Bible seems to say that there is an argument to be made for instrument in Psalms, while dance elsewhere. I bet it was a 19th century scholarly thing that may or may not have been "borrowed" by R Aryeh Leib.

Gabriel Wasserman Fascinating. And then by Weingarten, in late 20th-century chareidi Israel. There's haskala-type stuff all around the Iyyun Tefillo, IIRC. He talks about the Hyksos when commenting on the Haggodo Shel Pesach.

Fred MacDowell Yeah, in the 19th century they were all over machol as an instrument: https://www.google.com/search?tbm=bks&hl=en...

Gabriel Wasserman Etz Yoisef has it, too: ומחול. הוא חליל והוא נבוב וחלול. If any have illustrations, we could make this into a great post. Did you try "mahol", too?

Fred MacDowell The question seems to center around the idea that it means both, the instrument assuming the name of a dance, or even the opposite. No, I have not even begun to research, as John Paul Jones would say.

Gabriel Wasserman But you have! Anyway, Who was this Etz Yoisef guy? I once asked Prof. Hananel Mak:

בקרב לומדי מדרשי האגדה, סידור התפילה, ו"עין יעקב", ידועים פירושיו של חנוך זונדל, שקראם "עץ יוסף" ו"ענף יוסף". ברם, לא מצאתי אף אחד שידע פרטים על חיי האיש הזה. מסתמא הוא חי במאה הי"ט, אבל איפה? בליטא? מי היו רבותיו? מתי בדיוק הוא חי? האם כתב ספרים אחרים חוץ מן הפירושים "עץ יוסף" וענף יוסף?

(Wow, that email was about 4.5 years ago. I would have guessed *maybe* two years ago.)

He responded:

[...]

לצערי אינני יכול להוסיף הרבה על דבריך. כנראה היה האיש צנוע וכמעט שלא דבר על
עצמו וגם אחרים אינם מזכירים אותו בפרטים. אביו של ר' חנוך נקרא בשם יוסף ועל
שמו קרא הבן את ספריו הוא כתב גם חיבור בשם יד יוסף שהנו פירוש על מדרש איכה
וכן על "סדר עולם". ר' חנוך חי בביאליסטוק שבצפון מזרח פולין, סמוך לליטא
(שהיתה מאוחדת באותם ימים עם פולין) וברור שניכרת בכתביו השפעה ליטאית אבל יש
שם גם הרבה מאוד קבלה. הוא חי בסוף המאה השמונה עשרה ובתחילת התשע עשרה. כתב
גם מבוא נרחב לסידור התפילה בשם "בשמים ראש". בלי ספק ניתן וראוי למצוא חומר
נוסף על האיש, אולי ימצא משהו בספר הזיכרון לקהילת ביאליסטוק
[...]

Well, there you go. Next step is the Memorbuch of the Bialistok community.

Fred MacDowell Adam Clarke. Love him. 1833. "It never means dance." http://books.google.com/books?id=Q2pCAQAAIAAJ...

Gabriel Wasserman "Never means dance" sounds like Weingarten. אך אין פירושו כאן בריקוד But at least Weingarten qualifies it by saying "here". Hey, this is retroactively a parasha-post for last week; after all, we had: ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחולות. I realized that only now.

Gabriel Wasserman What does Malbim have?

Fred MacDowell Have to wait and see.

Gabriel Wasserman And, on Exodus 15:20, what have Hirsch, Mecklenberg, the Netziv, Shadal, Reggio... This could definitely be a post.

Fred MacDowell Yup.