Ideas for scholarly projects

1. Collecting quotations of earlier paytanim in piyyutim of later paytanim.

2. Research into prayers surrounding the Priestly Blessing. Today's Ashkenazic machzorim have the prayer about the dream, from the Babylonian Talmud, and the one about the 22-letter divine name, (ostensibly?) from Sha‘aré Tziyyon of the 17th-century Kabbalist Nathan Nete Hanover. Were there other such prayers, and are there many different versions of these prayers? (Certainly there's the fact that 19th-century editors, uncomfortable with Kabbalah and divine names, removed the name from the second prayer, even though the name is the whole point of the prayer.)

3. A study of the Biblical verses that are presented before the various poems in Ashkenazic Selichoth rites. The selection of verses are inconsistent even for the same poems among the different Ashkenazic rites. Where do the verses come from -- do any of them come from the authors of the poems? Has anyone gone through the verses to determine the relevance of each one to the poem that follows? (Probably not a project for me; I'm not so interested in Selichoth.)

Songs for Sukkoth

In response to popular demand, I am posting the text of these zemiroth for the upcoming holiday. חג שמח!

אסדר תושבחתא (שיר על האושפיזין), מאת ר' דויד בר חסין

אֲסַדַּר תֻּשְׁבַּחְתָּא / בְּמִלִּין וְרַחְשִׁין
לִיקָר אֲבָהָתָא / אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / אִילָנִין תַּקִּיפִין
קָיְמִין דְּעָלְמָא / אֲחִידֵי שַׁיְפִין
וּמָארֵי דְגַדְפִין / עֲלַ֫נָא מְכַסִּין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / נְזַמֵּן לְהוֹן הַשְׁתָּא
יֵעְלוּן יִתְּבוּן יֵיכְלוּן / נַהְמָא דְאוֹרָיְתָא
בְּהָדֵין מְטַלַּלְתָּא / יִתְאַמְרוּן חִדּוּשִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / יוֹמִין שַׁבְעָא נִינְהוּ
מַגְּנָא וּמַצְּלָא / תְּהִי זְכוּתַ֫יְהוּ
בְּאַכְסַנְיָא כֻּלְּהוּ / יְהוֹן מִתְכַּנְּשִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / דְּרוֹעָא יַמִּינָא
רַב חִסְדָּ"א רַב חִנָּ"א / אַבְרָהָם אֲבוּנָא
מָארֵהּ דְּרֻחְצָנָא / וּבְדִק בְּנִסִּין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / וְתַמָּן נְיָחָא
לְיִצְחָק דְּאִיעֲקַד / עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא
וֶאֱלָהּ כָּל־רוּחָא / רַחְמוֹי נְפִישִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / דֵּן הֲדַר יִתְקְרֵי
יַעֲקֹב שְׁלִימָא / אֲחִיד בִּתְרֵין סִטְרֵי
אִתְגַּבַּר עַל גַּבְרֵי / וְעִירִין קַדִּישִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / בַּר עַמְרָם לֵוָיָא
מֹשֶׁה רִבֹּונַ֫נָא / רֵישׁ כָּל־נְבִיאַיָּא
הוּא מְהֵימְנָא רַעְיָא / אוֹרָיְתָא לַן אַחְסִן

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / אַהֲרֹן כָּהֲנָא
בְּמַדְבְּרָא הֲוָה / בִּזְכוּתֵיהּ עֲנָנָא
וַעֲלֵי חוֹבַ֫נָא / קֻרְבָּנוֹי מְרַצִּין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / חַסִּידָא פְרִישָׁא
יוֹסֵף צַדִּיק, נָטֵר / קְיָמָא קַדִּישָׁא
כַּד עֲרַק טָשׁ טִישָׁה / וְאַנַּח לְבוּשִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / זַכָּאָה אַחְסַנְתֵּהּ
דְּדָוִד מְשִׁיחָא / בַּת־שֶׁבַע אִנְתְּתֵהּ
עַל־כֻּרְסֵי מַלְכוּתֵהּ / יִתֵּב וְלֵית אַוְשִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / קֳדָם רִבּוֹן עָלְמִין
יְקוּמוּן לָקֳבֵל / רֵישֵׁי שַׁבְעִין אֻמִּין
יָתַן יִטַּר יַטְמִין / מִכָּל־עַקְתִין בִּישִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / נַעְטֵר מוֹתְבֵיהוֹן
כָּל־יוֹמָא בְרֵישָׁא / אָתֵי חַד מִנְּהוֹן
וּלְעֵ֫לָּא מִכֻּלְּהוֹן / רֵישָׁא דְכָל־רֵישִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / רַב הַמְנוּנָא סָבָא
כַּד עָיֵל לְגַוַּהּ / אָמַר מִלָּה טָבָא
עוּלוּ לְאוֹתָבָא / אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין

אֻשְׁפִּיזִין קַדִּישִׁין / וְגֻבְרִין גִּבָּרִין
זַכַּאי חֻלְקַ֫נָא / דְּעַ֫לוּ לְאַתְרִין
עֲלַן יְהוֹן שְׁרִין / בִּרְכָן דִּי נְפִישִׁין

זרע חכמים, מאת ר' ישועה

זֶ֫רַע חֲכָמִים / אָבוֹת הַתְּמִימִים

בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים

יַ֫֯חַד שִׂמְחוּ / וְגִילוּ צַדִּיקִים

בְּמוֹעֲדֵי צוּרְכֶם / וּמִשְׁפָּטִים וְחֻקִּים

עֲרֵבִים מִדְּבַשׁ / וּמִנֹּ֫פֶת מְתוּקִים

וְאֵל שׁוֹכֵן שְׁחָקִים / יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים

בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים

שְׁ֯בוּעַת בְּרִיתוֹ / יִזְכֹּר לֶאֱמוּנַי

וְיִבְנֶה בֵיתוֹ / וְיַאְדִּיר דּוּכָנַי

וְאָז בְּתוֹרָתוֹ / יֶהְגּוּ כָּל־הֲמוֹנַי

וְיִשְׁמְעוּ עֲגוּמִים / דִּבְרֵי נִחוּמִים

בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים

וְ֯אֵל שׁוֹכֵן שִׁבְעָה / צִוָּה לַעֲמוּסִים

לָחֹג לְפָנָיו / שְׂמֵחִים וְשָׂשִׂים

בְּלוּלָב וַעֲרָבָה / וּפְרִי עֵץ הָדָר וַהֲדַסִּים

וְאָז יִהְיוּ שְׁלוֹמִים / לָהֶם כִּימֵי יָמִים

בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים

עַ֯ם יהוה וְחֶבְלוֹ / קְרוּאִים סְגֻלָּה

שִׂמְחוּ כִּי לוֹ / מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה

וְאֶל תּוֹךְ הֵיכָלוֹ / יָשִׁיב הֲמֻלָּה

וְיָעִיר כָּל־רְדוּמִים / בַּעֲבוֹדָתוֹ קְרוּאִים

בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים

הִ֯פְלִיא עֵצוֹת / יְקַבֵּץ הֲמוֹנְכֶם

וְיָשִׁיב נְפוּצוֹת / אֶל־תּוֹךְ מְעוֹנְכֶם

וְגוֹדֵר פְּרָצוֹת / יָחִישׁ בִּימֵיכֶם

תְּשׁוּעַת רַחֲמִים / תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים

בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים

Garden Leisure on the Sabbath

Today I was looking at the sugya in b. Sukka 37a, which becomes the halakha in the Shulchan `Arukh Orach Chayyim 336:10:

הדס מחובר, מותר להריח בו; אבל אתרוג ותפוח וכל דבר הראוי לאכילה, אסור להריח בו במחובר שמא יקוץ אותו לאכלו.

The Sha‘aré Teshuva writes:

אבל אתרוג כו'. עיין מ"ש אא"ז בבכור שור בשבת דף ע"ג שרש"י בסוכה דף ל"ז כת' דהאוכלו במחובר אין לך תולש גדול מזה ולכן יש למחות ביד הטועים והולכים לגנות בשבת וי"ט וקוטפים פירות מן המחובר ואוכלים וראוי למנות אנשים ע"ז עד שישתקע הדבר כו' וע"ש דמייתי מעירובין דף ק' דתלישה ברגל הוי תלישה וע' בהר הכרמל סימן ט' וע' בספר מטה יהודה הביאו במח"ב דברים הצריך ליזהר היושבים בגנים בשבת שלא יטלו ידיהם בשבת אפילו בפרדס חבירו גם לא ישליך זרעים במקום ירידת גשמים שסופם להצמיח גם לענין טלטול בכל הגן ולהוציא מן הבתים לגן צריך ליזהר שיש כמה מציאות לאיסור וצריך לשאול פי חכם באיזה מציאות מותר, (ועיין לקמן סימן שנ"ח בט"ז ס"ק ה' שכתב מה"ט ראוי שלא לאכול בגנה בשבת כו' והביאו בה"ט שם), גם הקושרים חבלים באילן ומושיבים קטנים בהולכה והובאה עושים כמה איסורים וצריך למחות בידם ע"ש וע' בשו"ת נ"ב מ"ת סימן ל"ח בביאור דברי הרמב"ם במשקה מים לזרעים ע"ש:

Translation of the bolded portion: And see in the book Matté Yehuda, who cites this law in MH"B [?], matters that one needs to warn the people that sit in gardens on the Sabbath, that they shouldn't wash their hands on the Sabbath even in their neighbor's orchard; and they should not throw seeds in a place where the rain falls, for they will ultimately sprout; and regarding carrying in the garden, and carrying from the houses to the garden, there are various situations where it is prohibited, and one must ask a rabbi in what situation it is permitted....

This could actually be pretty interesting material for a study on the history of leisure activities on the Sabbath, specifically visiting gardens/parks. If there are rabbis giving specific halakhic advice to "people that sit in gardens on the Sabbath", this means that this must have been a practice. What other sources do we have?